הקריסה של ערד היא לא בגלל המגבות אלא תוצאה של התכנון העירוני. בשבוע האחרון, עיתונאים רבים קיבלו שכר (נמוך) כדי למלא את האינטרנט בכתבות צבע על ערד ועל מפעל המגבות הסגור שהיה שם.
תחייתו המהוססת של המרכז האבוד. נעמה סובול יצאה למסע בזמן בשלושה מרכזים של העיר חיפה, מצוידת בכמה שאלות.
The Chicago Manual of Style Online: Chicago-Style Citation Quick Guide. The Chicago Manual of Style presents two basic documentation systems: (1) notes and bibliography and (2) author-date.
Choosing between the two often depends on subject matter and the nature of sources cited, as each system is favored by different groups of scholars. How urban planners’ bid to impose order on cities is compromised. Doris Kim Sung: Metal that breathes. All Posts. Is It Time to Move Past Urban Studies and Toward Urbanization Science? - Eric Jaffe.
William Solecki compares the current study of cities to natural history in the 19th century.
Back then most natural scientists were content to explore and document the extent of biological and behavioral differences in the world. Only recently has science moved from cataloguing life to understanding the genetic code that forms its very basis. It's time for urban studies to evolve the same way, says Solecki, a geographer at Hunter College who's also director of the C.U.N.Y. מורנינגסייד פארק – מכשול ההפרדה של אוניברסיטת קולומביה בניו יורק « הרחובות של ג'יין. מחזה נפוץ באוניברסיטאות הוא שכשהשמש יוצאת, המדשאות מתמלאות בסטודנטים.
המדשאות בקמפוס גבעת רם בירושלים הן דוגמה לכך. אוניברסיטת קולומביה, הממוקמת בשכונת Morningside Heights באפר ווסט-סייד של מנהטן – הגובלת בהארלם במזרחה ובצפונה – אינה יוצאת מן הכלל בעניין זה. במרכז הקמפוס כיכר ענקית, המשמשת רבים מהסטדונטים למטרה זו. עם זאת, הקמפוס עצמו אינו מרוכז, ובדומה לאוניברסיטאות רבות פקולטאות שונות מפוזרות ברחובות שמסביב. כך, למשל, בתי הספר למשפטים ולעבודה סוציאלית ממוקמים מזרחית למרכז הקמפוס, מעבר לרחוב אמסטרדם הראשי. על אנשים, ערים וחיות אחרות. Ynet כיכר השוק אינה קיימת עוד - דעות. תמיד חשבתי שקניונים הם מקומות שקשה לחשוב בהם.
אפילו על קניונים. אולי זה הזמזום הבלתי פוסק באוזניים שמגיע מ"רדיו הקניון" וממערכות הכריזה; ואולי זו הסימטריה נטולת החלונות, שכל תכליתה למנוע ממך מידע בנוגע לעיר שבה נמצא הקניון, או אפילו בנוגע למיקום השער שדרכו תוכל לצאת ולהגיע למכוניתך. "מה שאנחנו מנסים לעשות בקניונים", אומרת לי גילה שלום, מנהלת השיווק בקניון התחנה המרכזית בירושלים, "זה ליצור מצב של ניתוק, לספּק מין בועה כזאת, שאנשים יוכלו להיכנס לתוכה ולהתנתק מכל דבר אחר". להתנתק מכל דבר שאינו קשור בקניות, כמובן. "בעצם, אסור לעשות בקניון שום פעולה אחרת חוץ מדברים הקשורים למסחר: להתבונן בסחורה, לקנות, לחוות את החוויה של קבלת הפריטים שקנית", ממשיכה גילה. מקרה כזה בדיוק שהייתי עֵד לו לפני שנים אחדות, הוא שגרם לי לחשוב על משמעותם של הקניונים.
איש הביטחון לא התרשם במיוחד מן הטיעון שלי, המגושם במקצת, אבל כעבור זמן-מה גיליתי שעוד ב-1946 ביטא בית-המשפט העליון בארצות-הברית את אותו רעיון בצורה יותר רהוטה. ומה המצב בישראל? בין גריניץ' וילג' לנוה צדק - גלריה. "בקטע רחוב הדסון שבו אני גרה מתרחשת בכל יום ויום סצינה של בלט מדרכות מורכב.
אני נכנסת אליה מעט אחרי שמונה בבוקר, כאשר אני מוציאה את הפח. עיסוק פרוזאי לכל הדעות, אבל אני נהנית מהתפקיד הקטן שאני משחקת, מהקרקוש הקטן שאני משמיעה. באותה עת גדודי תלמידים מחטיבות הביניים חולפים על פני מרכז הבמה ומשליכים עטיפות של סוכריות (איך הם יכולים לאכול כל כך הרבה סוכריות כל כך מוקדם בבוקר). בעודי אוספת את עטיפות הסוכריות, אני מביטה בשאר טקסי הבוקר: מר הלפרט פותח את עגלת המכבסה... אשתו של איש התחזוקה בבניין ממקמת את הזאטוט בן השלוש שלה ובידו צעצוע מנדולינה על מדרגות הכניסה, נקודת תצפית שממנה הוא לומד את השפה האנגלית, שפה שאמו אינה שולטת בה".
ההתרחשויות היום-יומיות הללו שבהן צפתה ג'יין ג'ייקובס (1916-2006), עיתונאית ואקטיוויסטית אורבנית, מדירתה ברחוב הדסון 555 מעל חנות ממתקים בשכונת גריניץ' וילג' בניו יורק, הם החומרים שמהם בנויה השקפת העולם שלה על העיר ועל העירוניות. ספרה של ג'ייקובס נכתב ב-1961 ונחשב עד היום לחיבור המשפיע ביותר בתכנון הערים במחצית השנייה של המאה ה-20.
מכונת קריאה - אז מה בעצם קרה לאורבניזם? אודות « הרחובות של ג'יין. בלוג זה עוסק בניתוח מקומות עירוניים בהשראתה של ג'יין ג'ייקובס.
הכותבת האמריקאית ג'יין ג'ייקובס חוללה מהפכה בתחום התכנון העירוני בשנת 1961, כאשר יצא ספרה The Death and Life of Great American Cities (מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, בהוצאת בבל). ג'ייקובס, שנעדרה כל הכשרה פורמאלית בתחום, הצליחה לפרק לגורמים מיתוסים רבים שנתפסו כמובנים מאליהם בעולם התכנון, וכל זאת בדרך של צפיה בסביבה העירונית בה היא חיה, ללא מחקרים אמפיריים כבדים ועמוסים בז'רגון מקצועי.
בין היתר, הפריכה ג'ייקובס את המיתוסים הבאים: התפיסה כאילו פארקים ציבוריים, בפני עצמם, הם גורם חיובי בסביבה העירונית; התפיסה לפיה פרוייקטים אשר בנויים עם הגב לכיוון הרחוב משפרים את הביטחון ואיכות החיים של תושביהם; הגישה כי ערים הן מקום רע לגידול ילדים, ועוד. אם ניתן לתמצת בפשטנות את השורה התחתונה של הספר, הרי שמסקנתו היא שהצלחתו של מרקם עירוני – בין אם רחוב, פארק, או שכונה – תלויה בראש ובראשונה בנוכחות של הולכי רגל ברחובות, לאורך רוב שעות היום. אלו מספקים ביטחון, מגע אנושי ומהווים שוק המאפשר פיתוח כלכלי.