ארץ ישראל

מעורב ירושלמי. מושבות ראשונות. לחיות יחד בישראל ד' : ספר לימוד במולדת, חברה ואזרחות. עריכה צור משימה מחיקה יצירת עותק אנא המתן/י.

עמוד האש הסדרה במלואה פרק א: היעד ירושלים 1917-1896. Herzl's Diary - Palestine 1898. מדינה קמה - ארכיון סרטים. עיתונות עברית היסטורית Early Hebrew Newspapers. חזרה לעמוד ראשי | מידע למשתמש | צור קשר בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל Jewish National and University Library, David and Fela Shapell Family Digitization Project. בארץ nrg - 67': עיתוני היום ה-2 למלחמה. ארבעה עשורים בדיוק מפרידים בין ישראל שיצאה למלחמה שנחשבה להצלחה מסחררת, לבין ישראל שנותרה שבורה ומיואשת אחרי הכישלון בלבנון.

בבוקר יום 6 ביוני 1967, היום השני למלחמה, התקדמו הכוחות וכבשו את לטרון וג'נין, כיתרו את העיר העתיקה ובצהריים כבר כבש צה"ל את עזה. אמנם מדובר במלחמה שארכה פחות משבוע, אך קצב החדשות יכול היה להספיק לחודשים. בעידן שלפני האינטרנט הוציאו העיתונים כמה מהדורות ביום כדי לעדכן את הציבור שנותר בעורף. מעריב מגיש: ששת הימים - מהדורה אחרי מהדורה, היום השני למלחמה. מלחמת ששת הימים. Ynet מעל פסגת הר הצופים: על הקמת בי"ח הדסה - תיירות. לאחרונה התגלה אוסף נדיר של תצלומים מראשית המאה הקודמת השייך לארגון הנשים הציוניות "הדסה" .

כפי שניתן לראות, לרבים מהצילומים אין זיהוי כלל, או שהזיהוי הקיים חסר, ורב בו הנסתר על הגלוי. את אוסף התצלומים, שהתגלה בתוך שקיות פלסטיק בגנזך של הדסה, במצב עזוב ומיועד לזריקה, הציל הפרופ' יואל דונחין. בשבועות הקרובים נביא מבחר מן הצילומים הללו, בצירוף פנייה לגולשים לסייע בזיהויים. זאת, מתוך מטרה לתעד את האוסף במסד נתונים גדול, שנבנה באוניברסיטת חיפה, ואשר יהיה נגיש לקהל הרחב דרך האינטרנט כבר בזמן הקרוב.

תצלום אוויר נדיר בו נראה רכס הר הצופים, עליו מבני האוניברסיטה ובית העלמין הבריטי, טרם הקמתו של בית החולים הדסה על צלע ההר ב-16 באוקטובר 1934 התקיים על הר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לבניין בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים. הפיסקה האחרונה מתוך מגילת הייסוד של בית החולים, כולל חתימת המכובדים: הנרייטה סאלד, ד"ר חיים יסקי, יהודה לייב מגנס, נחום סוקולוב ומנחם אוסישקין הנרייטה סאלד נושאת נאום ברכה. ב-20 באוקטובר 1936, שנתיים לאחר הנחת אבן הפינה, התקיים טקס תחילת העבודת על בניין בית החולים.

כלי ההובלה. Www.orianit.edu-negev.gov.il/Sigaltp/cp/homepage/60.htm. Historygroups. סדרת שימור אתרים בישראל - קולקט. בן-ציון זאב קרל נטר נולד ב-1826 בשטרסבורג שבצרפת. הוא היה ממייסדי חברת "כל ישראל חברים" ונסע מטעם חברת "אליאנס" כדי להקים בתי-ספר ברחבי העולם. ב-1870 קיבל נטר כתב הרשאה מהסולטן התורכי שנתן לו את הזכות להקים מוסד חקלאי של חברת "כל ישראל חברים" על שטחי מקווה ישראל. הבנייה החלה מיד והבניין בו נמצא בית הכנסת היה מבניניה הראשונים של הפנימייה. היה זה מבנה גדול שבקומתו העליונה היו חדרי לימוד, לידו הוקם אגף מגורים ראשון.

ב-1882 נפטר קרל נטר ונקבר בחלקת קרקע אותה רכש מבעוד מועד מחברת "אליאנס" בקצה הדרומי של מקווה ישראל. בשנות השבעים גברו שוב קולות שטענו כי אין עתיד למי שהורס ואיננו משמר את עברו. 100 שנים לאחר ייסודה, שוקמה מקווה ישראל במסגרת תכנית שיקום לכל האזור, מעל הכניסה לבניין הראשי הפונה בחזיתו לכביש יפו-ירושלים נכתבה הכתובת: "בבית זה פעל ומת יעקב נטר, מייסד של מקווה ישראל, תקפ"ז-תרמ"ג: 1826-1882".

המצודה נוסדה ב-8.1.1945 על קרקע קרן הקיימת כאחת מ-6 מצודות הפלמ"ח בגליל וכהתיישבות קיבוצית מטעם הפועל המזרחי (בני עקיבא). ממדינת מקדש לעם הספר. ימי בראשית - טרום מושבה. לאחר מלחמת העולם הראשונה חידש הברון רוטשילד את פעילותו ההתיישבותית (תחת השם יק"א) שהושבתה קמעה כתוצאה ממעבר הפקידות לצרפת בזמן המלחמה.

"אני רוצה לרכז עבודתי בעיקר בשומרון, ליבש את ביצות כאברה. ע"י כך תרפא הסביבה ותתאחדנה כל המושבות מחדרה עד זכרון יעקב. ופה אני רוצה ליצור ישוב חקלאי משוכלל אשר יהיה מופת לרבים. לפי שעה מניחה הממשלה מעצורים, אך אקווה להתגבר עליהם. " דברים אלו אמר הברון רוטשילד למשלחת איכרי ארץ ישראל שבאו לבקרו במצרים . פקידות הברון שאפה להגדיל את שטחה של זכרון יעקב . במקביל נרכשו לכיוון מזרח אדמות הכפר מראח וסידניאני כך שכל עמק נחל זרקא (תנינים) עבר לידים יהודיות. בצפון עדיין הייתה ביצת כברה. עוד בשנת 1903 נרכשו 5430 דונמים של אדמת הבורג'. האיכרים היו יוצאים לעבודה בבורג' בתחילת השבוע וחוזרים לביתם בסופו.בדרכם נאלצו האיכרים להתמודד עם האפנדי של שוני על המעבר בגשר זרקא.

במשך השבוע לנו האיכרים בחאן הגדול שבבורג'. הבורג' כיום (גן אירועים) כמו כן מינתה יק"א צעירים מזכרון יעקב לשמור ולהשתלט על אדמות אום אל עלק, שוני וזרקניה שנרכשו באחרונה. שוני (היום פארק ז'אבוטינסקי) תנועת העבודה הישראלית - The Israeli Labor movement - - עליה שלישית ורביעית. פרק זה מתמקד בשנות העשרים של המאה העשרים.

עשור זה נחשב כעשור מכריע מבחינת עיצוב אופיה של החברה הישראלית הציונית בתקופת גיבושה. בתקופה זו נבנתה המערכת המוסדית של הישוב בארץ-ישראל, והתחזקה ההכרה כי המפתח לעתידו של העם היהודי מצוי לא רק בידי המעצמות הזרות, אלא ואולי בעיקר בידיו של העם היהודי עצמו. במקביל התחזקו המגמות המעשיות בתנועה הציונית ועיקר פעילותה הופנתה לפיתוח ההתישבות היהודית בארץ. בעשור הזה החלה להווצר התשתית הישובית והארגונית של תנועת הפועלים הארצישראלית, שאפשרה לה למלא את התפקיד שייעדה לעצמה - להיות הנושאת בעול המעשי בדרך להקמתו והנהגתו של הבית הלאומי ההולך ומוקם בארץ ישראל. עיבוד וכתיבה: ד"ר אביגיל פז-ישעיהו.