Ynet חיפה-דמשק: 100 שנה לרכבת העמק - תיירות. ב-15 לאוקטובר 1905 יצאה הרכבת הראשונה מתחנת חיפה (היום תחנת חיפה מזרח) בדרכה לעיירה הסורית דרעא, על מסילת הברזל החיג'זית שהגיעה עד מדינה.
הוגה הרעיון היה סר לורנס אוליפנט שעוד בשנת 1880 כתב על הצורך בפיתוח הישוב היהודי בעבר הירדן ובגולן, וביצירת נתיבי סחר של רכבות אל נמלי עכו וחיפה. בסיוע המהנדס הטמפלרי גוטליב שומאכר, ערך אוליפנט סקר ומדידות קרקע, וניסה לגייס מימון לרכישת הזיכיון ולהקמת מסילת הברזל, אך לא הצליח. מאוחר יותר הפקיד השלטון העותמאני את הזיכיון להקמת המסילה בידי היינריך אוגוסט מייסנר, מהנדס רכבות גרמני שהיה נאמן לסולטן. מייסנר פעל בנמרצות רבה. תמונות שנמצאו בארכיונים של כפר יהושע, עין חרוד מאוחד, אשדות יעקב איחוד, אמריקן קולוני, משפחות וותיקות מעפולה ואוספים נוספים שנסרקו במעבדת "ביתמונה", מנציחים תחנות ותקופות שונות שעברה הרכבת בדרכה מחיפה לדמשק. ליד תחנת הרכבת תל שמם (כפר יהושע). הרכבת מגיעה לתחנת עפולה. בשנות העשרים-שלושים פעל השוק הכפרי של עפולה בתחנת הרכבת, על הפסים. בין מרחביה לגבע הרכבת "צוללת" מתחת לגובה פני הים. 1926. קבוצת נוער ב' מגיעה לקיבוץ עין חרוד. 1925. Ynet מעל פסגת הר הצופים: על הקמת בי"ח הדסה - תיירות.
לאחרונה התגלה אוסף נדיר של תצלומים מראשית המאה הקודמת השייך לארגון הנשים הציוניות "הדסה" .
כפי שניתן לראות, לרבים מהצילומים אין זיהוי כלל, או שהזיהוי הקיים חסר, ורב בו הנסתר על הגלוי. את אוסף התצלומים, שהתגלה בתוך שקיות פלסטיק בגנזך של הדסה, במצב עזוב ומיועד לזריקה, הציל הפרופ' יואל דונחין. בשבועות הקרובים נביא מבחר מן הצילומים הללו, בצירוף פנייה לגולשים לסייע בזיהויים. זאת, מתוך מטרה לתעד את האוסף במסד נתונים גדול, שנבנה באוניברסיטת חיפה, ואשר יהיה נגיש לקהל הרחב דרך האינטרנט כבר בזמן הקרוב. תצלום אוויר נדיר בו נראה רכס הר הצופים, עליו מבני האוניברסיטה ובית העלמין הבריטי, טרם הקמתו של בית החולים הדסה על צלע ההר ב-16 באוקטובר 1934 התקיים על הר הצופים טקס הנחת אבן הפינה לבניין בית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים. הפיסקה האחרונה מתוך מגילת הייסוד של בית החולים, כולל חתימת המכובדים: הנרייטה סאלד, ד"ר חיים יסקי, יהודה לייב מגנס, נחום סוקולוב ומנחם אוסישקין הנרייטה סאלד נושאת נאום ברכה.
ב-20 באוקטובר 1936, שנתיים לאחר הנחת אבן הפינה, התקיים טקס תחילת העבודת על בניין בית החולים. כלי ההובלה. בארץ nrg - 67': עיתוני היום ה-2 למלחמה. ארבעה עשורים בדיוק מפרידים בין ישראל שיצאה למלחמה שנחשבה להצלחה מסחררת, לבין ישראל שנותרה שבורה ומיואשת אחרי הכישלון בלבנון.
בבוקר יום 6 ביוני 1967, היום השני למלחמה, התקדמו הכוחות וכבשו את לטרון וג'נין, כיתרו את העיר העתיקה ובצהריים כבר כבש צה"ל את עזה. אמנם מדובר במלחמה שארכה פחות משבוע, אך קצב החדשות יכול היה להספיק לחודשים. בעידן שלפני האינטרנט הוציאו העיתונים כמה מהדורות ביום כדי לעדכן את הציבור שנותר בעורף. מעריב מגיש: ששת הימים - מהדורה אחרי מהדורה, היום השני למלחמה. מלחמת ששת הימים. מהדורה ראשונה בתחילת היום השני למלחמה התבשרו אזרחי ישראל כי צה"ל כבש את לטרון, ג'נין ושייח' גראח וכי בסיני הושלם כיבוש אום כתף, אחת מנקודות ההיערכות המרכזיות של הצבא המצרי. במהדורה זו הביע האפיפיור תקווה כי ירושלים תוכרז כ"עיר פרזות", שאין לפגוע בה בשל קדושתה. ידיעה אחרת סיפרה על דיווחים ברדיו קהיר שלפיהם המלך חוסיין התריע כי מסכי הרדאר הירדניים מזהים בבירור שארצות הברית ובריטניה מעניקות לישראל מטרייה אווירית. לצפייה במהדורה הראשונה בגודל מלא - לחצו כאן המהדורה הראשונה 12:00: מהדורה שנייה המהדורה השנייה. לא ללמוד היסטוריה. על משקל שאלתו המפורסמת של שייקספיר, יש לשאול את השאלה: ללמוד או לא ללמוד היסטוריה?
לכאורה שאלה תלושה מן האוויר ומן האווירה הטעונה בישראל של ימים טרופים אלה, אך כאשר נשיא המדינה בביקורו בביה"ס התיכון בנהריה, בשיחה עם תלמידי כיתות י"ב קבע שאין צורך ללמוד היסטוריה, השאלה בכל זאת הופכת לרלוונטית. מי שמכיר את נשיא המדינה, מר פרס, יודע שלא להזנחת לימודי ההיסטוריה הוא התכוון, כי הוא בעצמו היסטוריה מהלכת. מי שמכיר את דעותיו של מר פרס מבין אל נקלה שבאמירתו זו לא כיוון להפסקת לימודי ההיסטוריה בבתי הספר, ודאי לימודי ההיסטוריה בכלל.
אך מדוע לא לקפוץ על אמירה, להוציאה מן הקונטקסט הנכון, ולבשל "מטעמים" לפי תפיסת העולם של אלה אשר האזינו לו? לא אחת נשאלת שאלה נכבדה זו בקרב תלמידי בתי הספר. וכשאתה מעמיס וממאיס את לימודי ההיסטוריה על התלמידים, מן הדין שלא יאהבו מקצוע זה. היסטוריה היא סם חיים. את כל אלה מר פרס יודע היטב. היסטוריה היא ערכים, וערכים לעולם אינם ניתנים להוראה. כל מי שזכה להיות נוכח בטקס המרכזי הנערך כל שנה בפולין לזכר קורבנות השואה מסוגל להבין מה עוצמת הרגשות כאשר נשיא מדינת ישראל נושא דברים.