Making Friends With Failure

No one likes failure, the F-word, no matter how you sugarcoat it. But failure is a part of life. Sometimes things don't work out. Sometimes you don't get what you want. Stuff happens. Using the F-Word in School There is a major disconnect between schools and the real world on the notion of failure. Failure is hard for everyone, but interestingly, it's particularly hard for high-achieving students. We need to give our children more opportunities to build a relationship with failure. One cure for the fear of failure is to rebrand it. Rebranding Failure Schools have this failure-thing, the F-word, all wrong. We have to take the classroom back and make it a sacred space where asking questions is OK. This is ironic, since children are innately risk-takers. We need to teach children great stories of failure. To succeed, we must make friends with failure. Now, get out there and fail!

הזכות לטעות: על המורה בבית ספר ניל"י | חינוך אחר הסיפור של בית ספר ניל"י עלה לתקשורת. ראיתי את בן הזוג אמש ונקרע לי הלב. חשבתי לעצמי – איך יכול להיות שמורה (שאולי עשתה טעות), נזרקת לכלבים ע"י בית הספר, משרד החינוך, הסתדרות המורים? הקונפליקט הסמוי בין המורים להורים מובנה לעצם הרעיון של בית הספר. הילד מבלה עם המורים (מורה אחת בכיתות הנמוכות) יותר שעות מאשר עם ההורים. ישנן תצורות שונות למעורבות הורים בבית הספר: 1. 2. 3. 4. 5. 6. יש בטח עוד מצבים. האתגר האמתי הוא של גישור ולא התנתקות, והיזמה לכך צריכה לבא מבית הספר. מצבים בהם ההורים יוצאים "להגנתו" של הילד הם מובנים, אבל המקרה של בית ספר ניל"י מדגיש כמה צריך להיות מנגנון שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מוכנים אליו. נוהל כזה ראוי שיתורגל בכל קורס מנהלים, שהרי כשבאים שני עורכי דין ותוקפים, אני מאמין שקל להיכנס לחרדה… בכל מקרה, ראוי לחזק את המורה, אני מקווה שהורים ומורים ותלמידים מראים לה כמה הם אוהבים ותומכים (אפילו ללא הצורך לברר את העובדות). אני מאמין שמה שהבירור של 'מה באמת היה' מסיט את הדיון בעיקר.

כל מה שחשבתם שאתם יודעים על למידה הוא טעות Garth Sundem. "Everything You Thought You Knew About Learning Is Wrong", January 29, 2012. המחבר ערך ראיון עם רוברט ביורק (Robert Bjork), המנהל של מעבדת הלמידה והשכחה (Learning and Forgetting Lab) באוניברסיטת UCLA , פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בעל שם לדחיסת מידע בדרך שתאפשר למידע לא להישכח. ביורק טען כי אנשים נוטים ללמוד חומר בחלקים גדולים. ביורק מסביר ש- interleaving מוצלח מאפשר לכם "למקם" כל מיומנות בין המיומנויות האחרות. ביורק טוען גם ש- interleaving ושינוי מקום הלמידה יעזרו לכם לשלוט במיומנויות בתחומים שונים , בין אם אתם לומדים מתמטיקה, צרפתית או מנסים להפוך לרקדנים טובים יותר. ביורק טוען כי אם אתם לומדים ואז מחכים, המבחנים מראים שככל שאתם מחכים זמן רב יותר מהלמידה, כך תשכחו יותר. ביורק מסביר זאת כך: כאשר אנחנו מכניסים חומר לזיכרון, אנו עושים יותר מאשר לגלות אותו אחרי כן. תשכחו מלשכוח. זאת מאחר ולבני אדם יש יכולת אחסון מידע בלתי מוגבלת, ההיזכרות תוך נבירה בכל פרטי המידע שקיים במוח יכולה להיות בעייתית. קישור למאמר באנגלית

לומד לדבר: טעות אחת ואתה מחוסל אין הרבה טעויות שיעלו לכם בהרצאה, אבל יש טעות אחת שכדאי לעשות הכל כדי להימנע ממנה. זו טעות שהיא כמעט בלתי מורגשת, וגם מרצים מנוסים שמלהיבים את הקהל יכול למעוד בה. היא לא תמנע את מחיאות הכפיים בסוף. היא לא תמנע מאנשים לגשת אליכם בסוף ההרצאה ולהגיד כמה הם נהנו. אבל, היא תמנע את הדבר החשוב ביותר שבשבילו קמתם לדבר מול קהל מלכתחילה - היא תמנע מהקהל שלכם לקום ולפעול. בין אם אתם מדברים מול קהל של מכבי אש על אמצעי בטיחות באש, או מול מהנדסי תוכנה על שימוש נכון בתבניות עיצוב, או מול משקיעים ומנסים למכור להם את הסטארט אפ החדש, הדבר החשוב ביותר הוא הקריאה לפעולה. כדי שקריאה לפעולה תתקבל בהבנה, המאזינים שלכם יצטרכו תשובה לשאלה "בשביל מה אני צריך את זה בכלל". הטעות, אם כן, שתעלה לכם בהרצאה הינה התעלמות משאלה זו. איך בונים הרצאה שמצליחה להניע לפעולה החסם הראשון שימנע מהאנשים שלכם לפעול הוא חסם ה"בשביל מה". ככל שההרצאה קצרה יותר, יש להשקיע יותר זמן (יחסי) במכירת הבעייה - כלומר בהסבר למה נושא ההרצאה בכלל חשוב. הנה מספר דרכים כיצד לעשות זאת: 1. הכי טוב להתחיל ממקרה שקרה למאזינים. 2. 3.