למי אכפת מהתקן של הקמח המלא, ומאיזה קמח מכינים לחם מלא? (כתב: אורי מאיר-צ'יזיק) לפני כשנה פנה אלי יריב ספקטור היקר וביקש ממני להחליף אותו בועדת התקינה העוסקת בקמח. הוא סיפר לי שהוא יושב בועדה מטעם המועצה לצרכנות כי ביקשו ממנו1 , אבל הוא לא ממש מבין בקמח והוא מרגיש שאם ישב בועדה מישהו שכן מבין בקמח אז הוא יוכל באמת להגן על האינטרס הציבורי. לא ידעתי אז לאן אני נכנס – לא הבנתי בתקינה ובדיעבד מסתבר שגם לא הבנתי מספיק בקמח. אבל הבנתי שזה חשוב ויריב ביקש, אז אני קפצתי למים. מכון התקנים הוא גוף לא כל-כך מוכר לציבור הרחב, אך מדובר במוסד מרכזי וחשוב שמשפיע כמעט על כל דבר שקורה לנו – החומרים מהם בנוי ביתנו, הרכב הדלק של האוטו, מבנה הכסא עליו אנו יושבים ועוד ועוד… – כולם חייבים לעמוד בתקנים שנקבעים במכון. אז כמו שכתבתי, קפצתי למים ונכנסתי לועדה לתקנון קמח ומוצריו. רגע של היסטוריה פעם (לאורך ההיסטוריה), כשהיו רוצים לטחון קמח היו פשוט לוקחים את זרע החיטה השלם וטוחנים אותו, זה בעצם קמח מלא. קמח לבן איננו מזון, הוא חומר מזיק די מהר הסתבר שהקמח הלבן יוצר חוסרים וגורם למחלות. ואז משרד הבריאות ניגש לשינוי התקן. איך מייצרים קמח מלא? נטחן מגרעין החיטה בשלמותו ע-ו-ד
Cognitive biases - a visual study guide Entrepreneurial Thought Leaders - Download free content from Stanford Méthode Condorcet Un article de Wikipédia, l'encyclopédie libre. La méthode Condorcet (ou vote Condorcet) est un système de vote dans lequel l'unique vainqueur est celui, s'il existe, qui, comparé tour à tour à tous les autres candidats, s'avérerait à chaque fois être le candidat préféré. Rien ne garantit la présence d'un candidat satisfaisant à ce critère. Ainsi, tout système de vote fondé sur la méthode comparative de Condorcet doit prévoir un moyen de résoudre les votes pour lesquels ce candidat idéal n'existe pas. Cette méthode doit son nom au marquis de Condorcet, mathématicien et philosophe français du XVIIIe siècle, bien que la méthode fût déjà connue de l'écrivain catalan Raymond Lulle (1299). Motivation[modifier | modifier le code] Dans son Essai sur l'application de l'analyse à la probabilité des décisions rendues à la pluralité des voix, Condorcet met en évidence le fait que le vote à la pluralité peut très bien ne pas représenter les désirs des électeurs. Exemple[modifier | modifier le code]
Невероятная способность к концентрации Невероятные фокусы 1.81K Просмотров4 Лайков Шоу этого канадского иллюзиониста заставило открыть рты даже самых скептически настроенных членов жюри. L'ivresse du pouvoir - tsr.ch - émissions - specimen L’exercice du pouvoir a un impact direct sur notre comportement et peut nous faire perdre la tête. A travers des témoignages, des éclairages scientifiques et une étonnante expérience filmée sur le vif, ce reportage montre comment le pouvoir peut transformer chacun(e) d’entre nous. Comment le sentiment de puissance nous incite à dépasser les bornes et à empiéter sur le territoire des autres. A voir les frasques de Berlusconi, l’attitude « inappropriée » de DSK et les délires de Kadhafi, on se dit que le pouvoir peut vraiment faire perdre la tête et tout sens des réalités à ceux qui l’exercent. Mais quel effet a-t-il sur nous tous, simples mortels ? SPECIMEN s’est aussi intéressé à cet étrange sentiment de puissance qui nous pousse à repousser les frontières morales et à faire intrusion dans l’espace des autres.
Management agile Le management agile peut être vu comme une organisation de type holistique et humaniste basée essentiellement sur la motivation rationnelle des ressources humaines. Son émergence, au début des années 1990, a été portée par la vague des nouvelles technologies (NTIC). Ses valeurs et principes combinent des aspects sociologiques et technologiques à une approche industrielle[1]. Le management Agile s’oppose aux fondements du taylorisme : parcellisation du travail, déresponsabilisation globale ainsi que d'autres principes de productivité individuelle dont la mise en œuvre devient difficilement défendable dans les pays industrialisés, compte tenu du coût des ressources humaines[2]. Le management agile est indissociable de l'auto-organisation qui induit adaptabilité, résilience et autonomie des équipes. D'où l'importance de critères et de schémas d'organisation du travail qui favorisent l'émergence et le développement de l'auto-organisation et de l'intelligence collective. Portail du management
Blue Ocean Strategy Blue Ocean Strategy is a book published in 2005 and written by W. Chan Kim and Renée Mauborgne, Professors at INSEAD and Co-Directors of the INSEAD Blue Ocean Strategy Institute. Based on a study of 150 strategic moves spanning more than a hundred years and thirty industries, Kim & Mauborgne argue that companies can succeed not by battling competitors, but rather by creating ″blue oceans″ of uncontested market space. They assert that these strategic moves create a leap in value for the company, its buyers, and its employees, while unlocking new demand and making the competition irrelevant. The book presents analytical frameworks and tools to foster an organization's ability to systematically create and capture blue oceans.[1] Book layout and concepts[edit] The book is divided into three parts: 1. 2. how to create uncontested market space by reconstructing market boundaries,focusing on the big picture,reaching beyond existing demand andgetting the strategic sequence right. 3. Concept[edit]