background preloader

Inbox (1,869) - orlyemail - Gmail

Inbox (1,869) - orlyemail - Gmail
Related:  orlyravidאתר בשבע - הצגות

ynet הבמה שלהן - יהדות יש דברים שנשים דתיות רוצות ולא יכולות לעשות. הן יכולות להיות מוכשרות ובעלות יכולות גבוהות, ובכל זאת מתוך בחירה להישמע להלכה לא ישירו, ירקדו או ישחקו בתיאטרון בפני הקהל הרחב. בעשור האחרון לומדות הנשים הדתיות לשלב בין מה שהן רוצות לבין המסגרת הדתית שבה הן חיות, וכך אנו עדים לפריחה של קבוצות תיאטרון דתי עם רפרטואר מקורי, שהכניסה אליו מותרת לנשים בלבד. מדובר אמנם בתיאטרון פרינג', דל תקציב, אבל עם שחקניות שרואות בדרמה עבודת קודש. בכנס "יצירה יהודית", שהתקיים אתמול (יום ג') ביוזמת מכללת תלפיות, המכללה האקדמית לחינוך ומשרד החינוך, הציגה דוקטור רינה רוטלינגר-ריינר את מחקרה על קבוצות התיאטרון הללו. "מאז רצח רבין החברה הדתית נמצאת במשבר, ומשבר הוא זמן מאוד יצירתי", מסבירה רוטלינגר-ריינר. "את התפתחות התיאטרון צריך כמובן לחבר גם עם דברים אחרים שקורים, כמו הפמיניזם שהחל לחלחל לתוך החברה הדתית. היצירתיות שרוטלינגר-ריינר מתארת לא מסתכמת בשלב הביצוע, אלא גם בהליך אמנותי מקורי למן השורש. "חלק מקבוצות התיאטרון פועלות גם מתוך אקטביזם חברתי. אל המשפט האחרון יש ליחס חשיבות רבה. "למרות זאת, יש אצלן התקדמות.

כך עושים כולם - תרבות ופנאי (הצגה) - ערוץ 7 חיכוכים בין בני זוג סביב שטיפת כלים, שופינג וניקיון? רחלי מושקוביץ ובעלה עשו מזה הצגה מצחיקה כל זוג שנשוי יותר מחודש נוכח לגלות שהזוגיות האמיתית מורכבת מעט יותר מן הציור הרומנטי. פה ושם חיכוכים, לפעמים מריבות, ציפיות ואכזבות. אז כן, אנחנו יודעים ש'ככה זה אצל כולם', אצל מי יותר ואצל מי פחות, אבל ההצגה 'בינינו', ללא ספק, מפתיעה. הקונפליקטים שחשבת שהם בינך לבין בעלך בלבד, לובשים צורה ומקבלים חיים על הבמה, לפני קהל נשים שנדמה, לפי גלי הצחוק, כי כל אחת מהן רואה את עצמה ואת בן הזוג שלה שם במקום השחקנים. הצופות בהצגה יפגשו את אבי ונעמה זהבי, בני זוג דתיים רגילים, ואת הדברים הקטנים שקורים להם ביומיום. אבי, שרוצה לחסוך כביסה לנעמה ומשכיב את הילדים על מיטות בלי סדינים, ועוד התרחשויות שחולפות לעיתים כמעט בלי שנקדיש להן תשומת לב, אך מספיקות להותיר מישקע מריר בלב. נפגוש גם את האשה שמתאפרת ומתלבשת יפה לפני שהיא יוצאת לעבודה, בדיוק אחרי שבעלה יוצא מהבית, כמובן.

תאטרון ויהדות כדרך חיים- ראיון עם רענן זיו רענן זיו הוא איש תאטרון ואישתורה בכל רמ"ח אבריו. הוא ידוע בזכות העבודה שלו עם הבובות הענקיות. החל "מהחברים בגבעה 7" בערוץ 7. דרך ההצגות ו...כן...יש לו קשר גם לפולקע הנודע... שאלה: מתי התחלת עם תאטרון הבובות? רענן: האמת שאני זוכר את עצמי מציג מגיל צעיר מאוד עושה הצגות בכיתה ובבית הספר ובמתנ"ס השכונתי וכן השתתפתי בתפקיד ראשי בהצגה של התיכון שלי (אורט ביאליק) לאחר שחזרתי בתשובה הייתה איזו שהיא הפסקה עד שבתשנ"ז שימשתי כרכז תרבות תורנית של הר חברון. שאלה: היה לך נסיון? שאלה: אבל בהמשך בכל זאת רצית להתמקצע? שאלה: מה בעצם מיוחד בתאטרון עם הבובות הגדולות? שאלה: מה הקשר שלך לפולקע? שאלה: מי הוא בעצם קהל היעד שלך? לצפיה בתוכנית על רענן זיו שצולמה ושודרה בערוץ 7 באנגלית- טלפון להזמנות ופרטים: 0523930084 תרבות כחול לבן - ערוץ 7 למרות רטינות מצד השמאלי, חולק בשבוע שעבר פרס לאמנים שיצירותיהם פרו-ציוניות, צפוי בתל אביב פסטיבל תרבותי ברוח ישראלית יהודית סחף היצירה והאמנות בישראל אל מחוזות השמאל הקיצוני הוביל את שרת התרבות לימור לבנת לנקוט שורה של צעדים לעידוד אמנים ויוצרים ברוח ציונית ויהודית כיתוב תמונה: "חותמי עצומות הנגד לא שווים אפילו חצי מנדט בכנסת". טקס חלוקת פרס עידוד היצירה הציונית בשבוע שעבר חרם האמנים על היכל התרבות באריאל הוליד הרבה דברים טובים, מסתבר. השרה הכריזה, ואחרי התארגנות של ועד נאמנים ("הכי בלתי תלויים שיש, כדי שהשרה לא תהיה מעורבת וזה לא יהיה פוליטי", מבהירים במשרדה) הקול הקורא יצא לדרך וביקש מיוצרים בשישה תחומי אמנות - קולנוע, אמנות פלסטית, מחול, ספרות, תיאטרון ומוזיקה - להגיש את מועמדותם. באיחור אופנתי של שנה יצאה נגד הפרס עצומה, אשר בה הוא כונה "מגויס", "פוליטי" וכזה שלא מחשיב את הרמה האמנותית של היצירות. ובכל זאת, גם לבנת יודעת שהצועקים והמחרימים הם גם נותני הטון בתרבות הישראלית של היום, ואילו הקולות הפרו ישראליים, שלא לומר לאומיים או יהודיים, עדיין נודדים חסרי בית ותיקצוב. דגל מחוק בטיפקס

השפעת התנך על חיי היום יום בישראל: הערות אחדות לעניין השפעת הדיבר השני על האמנות הישראלית למרות שרבים מפרשים את הדיבר השני "לא תעשה לך פסל וכל תמונה... לא תשתחווה להם ולא תעבדם" (שמות כ, ד; דברים ה, ח) כאיסור על עבודת אלילים ולא כאיסור על עשיית אמנות הייתה (ועדיין יש) לו השפעה רבה. מתוך מאמרה של לי-היא חבס "דמות האדם והחיה באמנות היהודית העתיקה" (מחניים, גיליון 10, תשנ"ה) ניתן לעמוד על המרכזיות של איסור זה בעת העתיקה - על ההקפדה על קיומו מצד אחד ועל החריגות הרבות ממנו מצד שני. חריגות אלה בולטות הן בתנ"ך עצמו (מקדש שלמה, נחש הנחושת) והן בממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בית ראשון ועד שלהי התקופה הביזנטית. דליה מנור במאמרה "גאווה ודעה קדומה - או - דגמים שכיחים בהיסטוריוגרפיה של האמנות בישראל" טוענת שהדיבר השני שירת את האנטישמים במאה התשע עשרה לבניית דיוקן של יהודי שאינו מסוגל ליצור אמנות ואף עוין אותה. השפעה רבה הייתה ויש עדיין לאיסור הקעקוע (שהוא סוג של אמנות) שמופיע בספר ויקרא (יט, כח). גם במקרה זה ראוי לזכור שבעבר הרחוק נהגו ככל הנראה יהודים שומרי מצוות רבים לעשות קעקועים. פעילויות אמנותיות של אמנים דתיים בעשורים האחרונים:

הילדים האמריקנים מתחברים ליהדות - נשים בימין: סיון קינר עם שחקנית נוספת הארגון "ישראלים ברוקלין" סיון קינר (24) נולדה למשפחה מסורתית ברמת השרון. בגיל 20 התקבלה ללימודים באקדמיה למחזות זמר בניו יורק, השתתפה במספר הצגות גדולות באוף- ברודווי, בהן המחזה, "ארבעת העונות" שהוצג בבית כנסת עתיק בארצות הברית, כשדמותה מדברת עברית וכל שאר הדמויות באנגלית. היום משתתפת קינר בתיאטרון היהודי "ילדודס" ומשתפת את ערכי היהדות עם הדור הצעיר שגדל בארצות הברית. "אני ישראלית יהודיה שגרה באמריקה ומאוד רוצה לחשוף את הדור הצעיר, שגדל הרחק מארץ הקודש עם שפה זרה, לתרבות יהודית- עברית", מספרת קינר. קינר מספרת על המרחק מהארץ, המשפחה והחברים, "בתור מישהי שקרובה מאד למשפחה שלה, עם אהבה גדולה לארץ ישראל, הבחירה לעבור לארצות הברית לצורך הלימודים, וכעת לצורך עשיית הצגות לקהל היהודי לא היתה קלה, בין השאר הייתי צריכה להסתגל לתרבות ושפה חדשה. מה מחזק אותך להישאר בארצות הברית? "בימים אלו, הרצון להיות בארץ יחד עם חבריי ובני משפחתי גובר מן הסתם. מצאתם טעות בכתבה?

מלחמת העולם הראשונה: שם התחיל האסון היהודי - מגזין אודיסאה מלחמת העולם הראשונה מכונה במקומות רבים בספרות Urkatasotrophe, משמע: האסון המכונן, או האסון המקורי, "המפץ הגדול" של המאה ה-20. מן האסון הזה מובילה הדרך הישר אל האסון הגדול הבא, מלחמת העולם השנייה, ומכאן אל האסונות שאחריו. בדרך כלל גם מציינים את המחצית הראשונה של המאה ה-20 כמהלך אחד בן שתי מערכות, שתי מלחמות העולם. קיצורו של דבר: לגודל האסון של מלחמת העולם השנייה אין הסבר ללא מציאת הקשר למלחמת העולם הראשונה, כך טוענים. ואכן, מה שנקרא מלחמה טוטאלית, על המוות ההמוני והתעשייתי המאפיין אותה, אפיין כבר את מלחמת העולם הראשונה ואך השתכלל במלחמת העולם השנייה. גם המספר העצום של הקורבנות והתיעוש של ההרג הבחינו את המלחמה העולמית הראשונה מהמלחמות הקודמות לה יותר מאשר מן המלחמה העולמית השנייה. כאשר עוסקים במלחמת העולם השנייה אין מי שיכול לדחוק לשוליים את המרכיב היהודי שבאסון הגדול, את השואה. כאן עולה השאלה: ממה נפשך. עד כמה היה האסון הזה גדול גם בהקשר היהודי, ברטרוספקטיבה בת מאה השנים שעברו, יכולות להמחיש התשובות לשתי שאלות של מה שמכונה "היסטוריה וירטואלית": מה היה גורל היהודים אילולא פרצה המלחמה?

פסטיבל בבית. ברחבי העיר - תיירות, תרבות ופנאי - חדשות - תרבות ופנאי - ערוץ 7 פסטיבל בבית יחצ הר הגעש שעל פתחו שוכנת ירושלים התפרץ בימים האחרונים. השריפה אמנם משתוללת בחוץ אבל היא מתחילה, כמו כל דבר, בתוך הבית. בירושלים בית הוא אף פעם לא רק בית. בין ארבעת הקירות של הבתים השונים תזכו לחוויה אמנותית אינטימית ואישית - שתאיר את המקום, את היצירה ואתכם באור חדש ותמשיך להדהד הרבה אחרי שתסגרו את הדלת ותמשיכו הלאה. במהלך שנותיו, הפך פסטיבל ״בבית״ כר ייחודי לפיתוח ומחקר של יצירה עצמאית ומקורית. לצד המופעים הגדולים, House וטוק טוק, אנחנו מציעים לכם להיכנס למטבח של צביה מרגליות ולראות כיצד אם ורעיה במשפחה דתית רוקחת מחיי היומיום האפורים יצירה פואטית בסגנון ספוקן וורד – מדוברת, להתנועע בקצב הגרוב התימני עם להקת בינת אל פאנק והיוצרת גילה בשארי בעמק התימנים -ג'עלה, להצטרף לערבי תרבות מרתקים המפגישים בין מזרח ומערב- עלא פיקרה או לחזור לאין-בית שהשאירה נעמי יואלי בירושלים במופעים במיוחד גן זה א' וב'.. גם השנה, ביקור מושלם בפסטיבל בבית, מורכב משיטוט בין בתים ופתיחה של יותר מדלת אחת בכל ערב. מצאתם טעות בכתבה?

ynet להציג מבראשית: סיפור הבריאה על הבמה - יהדות "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ" - כך נפתח סיפור בריאת העולם התנ"כי, והוא מוכר בכל רחבי תבל. אך למרות שהמילים חוזרות על עצמן בכל מקום, יש להן אינספור פרשנויות עיוניות, ולא פחות מכך - אמנותיות עשו לייק לפייסבוק שלנו - וה-wall שלכם יהיה מבסוט עוד בערוץ היהדות - קראו: כאשר בודקים את סיפור הבריאה על במת התיאטרון, מתגלה עושר תרבותי מעניין. על הקשר בין יצר ליצירה נאמר כי עצם תהליך היצירה תלוי בצמצומו של היצר. המופע מספר את סיפורה של קבוצת תיאטרון, במהלך הרצת הצגה על סיפור גן העדן. השחקנים המופיעים על הבמה, מבצעים תפקידים כפולים: הם דמויות בהצגה שעלילתה היא סיפור הבריאה. אדם במופע נרקיסיסטי מתעד עצמו במצלמה בסיום כל סצנה. יש כאן עולם בתוך עולם, תיאטרון בתוך תיאטרון. "תיאטרון קליפה" העלה בפסטיבל ישראל את המופע המרהיב "דאוס אקס מאכינה" (האל מן המכונה), שבו תיארו את בריאת העולם החדש של שמיים ומים, כוכבים, שרצים, בריאת האדם והאשה. חיי היצר מתחילים כאשר נבדלים אדם וחווה זה מזה מבחינה מינית. האם לדחפיו של האדם יש כוח בונה? "בראשית" נוגע בדיוק בסוגיה זו. נחש: (נושק לה על פיה) איזו מתיקות"

סודו של הזית הצגה באווירה תנכי"ת החברים מגבעה שבע שאלתיאל ועוד...רענן זיו הוא מותיקי הבובנאים במגזר הדתי. ארבע עשרה שנים בתחום עם רקורד של למעלה מאלף מאתיים הופעות. רענן כתב והפעיל בובות בתוכניות הכי נחשבות. החל מהחברים בגבעה 7 של ערוץ 7 דרך רכבת המצוות של נצוצות הפלא ופלא לימוד זכות ולאחרונה גם עם התוכנית המצליחה לילה טוב של ערוץ מאיר לילדים שם רענן מפעיל את שאלתיאל חביב הילדים. (וכותב חלק מהסיפורים) הצגה ארצישראלית תנכי"ת.ההצגה סודו של הזית סימנה את המעבר מבובות החוטים לבובות הענקיות. ההצגה הצליחה מאוד במגזרים רחבים החל מתלמודי התורה של חסידות גור ונדבורנא דרך יישובי ישע ורשת אורות ואפילו לקהל לא דתי במלונות ים המלח. התנכיות שבה כובשת. בלוזיזסט בשירות התורהאת המוזיקה המיוחדת של ההצגה כתב ענבר צברי שהוא אמן שמגיע בכלל מעולם הבלוז. כעת ההצגה במחיר מבצע לחודשים תשרי חשוון:להזמנות: 0523930084

בחינת בוגרות | בית אבי חי ברשת האם האמנות היא רק אמצעי לעבודת ה'? האם שיח האמנות הכללי מדיר את האמנות הדתית? והאם אמנים דתיים צריכים להתאגד? הרהורים בעקבות תערוכות בוגרות המוסדות לאמנות של הציבור הדתי. דוד שפרבר כלה עם זר ערבות. התפיסה הרואה באמנות מכשיר ולא ערך עולה לא פעם בראיונות עם אנשי חינוך, בעיקר בתיכונים הדתיים. דוגמה ליחס הזה יכולה לשמש בחירת החלל שהוקצה לתצוגות אמנות במכללת ליפשיץ - המסדרון - שתורמת לחיזוק התחושה שהתחום שם נתפס כשולי או כמותרות. בשביט, מכללה חרדית לבנות בירושלים, משתמעת תפיסת העולם מעצם הגדרת התחומים הנלמדים במקום: לא מלמדים שם קולנוע אלא צילום, לא עוסקים בתיאטרון אלא בדרמה, ובמקום ריקוד או מחול מעדיפים להשתמש במונח תנועה. בספר "מדריך תורני לאמנות", שכתב יוצר חרדי בשם יואל שוורץ, מסכם המחבר את הדברים כך: "האמנות כשלעצמה אין בה ערך, ואף סכנות רבות יש בה, וחשיבותה היא רק כשהיא משמשת כאמצעי לעבודת ה'... ניצני המהפכה דבורה נחום-שריג. באחרונה העלו כמה רבנים את האפשרות לשילוב היצירה האמנותית בישיבות גבוהות לא רק כמכשיר חינוכי-פרקטי, אלא כמסלול נוסף לעבודת ה'. מתיחות ופתיחות אביגיל פריד. גאולה.

בפעם השישית: פסטיבל האור בירושלים - תיירות, תרבות ופנאי - חדשות - תרבות ופנאי - ערוץ 7 3. חזרנו לעידן של פנס קסם אוי לבושה ולרמה החשוכה שנפלה עלינו (ל"ת) אור, אור יהודה (11/6/14) הגב לתגובה מחק דווח על תגובה פוגענית 1 2. משביתים אזור שלם לשבוע ויותר, משקיעים כספי ציבור וכספים פרטיים, בשביל מה? יהודי מן השורה, ירושלים (11/6/14) הגב לתגובה מחק דווח על תגובה פוגענית 2 אתה צודק! שופכים כסף סתם סמיילי שמח, (11/6/14) הגב לתגובה מחק דווח על תגובה פוגענית 0 1. וחנוכה מתקיים כבר יותר מאלפיים שנה! אביבה, ירושלים (11/6/14) הגב לתגובה מחק דווח על תגובה פוגענית 3 תיאטרון - בן אדמה - ג'קי לוי ג''קי לוי – עיתונאי ואיש טלביזיה ורדיו [המילה האחרונה, צו פיוס] – עושה את מה שהוא הכי אוהב ויודע לעשות – לספר סיפורים. המופע נע על קווי תפר שבין דתיים לחילוניים, בין העדות השונות, בין בכי לצחוק. זה לא בדיוק סטנדאפ אבל זה מצחיק נורא. זה לא בדיוק סאטירה, אבל "בן אדמה" סוגר כמה חשבונות עם הצביעויות הקטנות והגדולות של החיים. ניצן פרי [ לחנים, סאז, גיטרה ] וניזאר רוחאנה [ עוּד ] מובילים את המסע המוסיקלי של הערב. המוסיקה, הסיפורים והקטעים של "בן אדמה" עוברים כל גבול. הנגנים שמלווים את המופע משתייכים להרכב אתני ידוע בשם "יוּסף ואחד", שהופיע במסגרות מכובדות בארץ כמו: פסטיבל ישראל 98'', טקס פרס ישראל 99'' וכן בפסטיבלים בחו"ל. "בן אדמה "עלה בתאטרון הבימה (בימרתף), בית לסין, תיאטרון ירושלים, פסטיבל מספרי סיפורים בחולון ובישובים שונים ברחבי הארץ.

ביידיש זה לא מצחיק יותר - תיירות, תרבות ופנאי - חדשות - תרבות ופנאי - ערוץ 7 אלטעזאכן כרזת המופע אלטעזאכן, שחקנים: עמיחי עזר ועמיחי אנקרי, בימוי: נעם רובינשטיין טור הביקורת הזה היה יכול להיכתב, לכאורה, גם לפני מאה שנה. הצגה חדשה (או בשמה המדויק יותר: "מופע ליצנות יהודית") מגוללת את סיפורם של שני יהודים: האחד נשלח בידי רבו למסע רוחני שיביא לו את אושרו, והשני מחפש את זיווגו ומנסה לשדל את הרב שייתן לו את בתו לאישה על אף עוניו המחפיר. בדרך מופיעים כל האלמנטים מהעיירה היהודית שאפשר להעלות על הדעת: שבת, בית כנסת, מסחר רווי פולישטיקים, אדמו"ר מזויף ומשמשו הנאמן, גביר גס-רוח, שתיית 'לחיים', גפילטע פיש וזעקות מעומק הנשמה. אבל כשזה לא על הנייר, אלא הצגה חיה ונושמת על הבמה, מדובר בחוויה אחרת לגמרי. במהלך המופע, הסגנון של פעם לא רק יוצא מהבוידעם ומתעורר לחיים, אלא גם לובש צורה חדשה, שבה רסיסי יידיש ולשון הקודש משתלבים עם שפה מודרנית, ניגון חב"ד ופסקול הוליוודי משמשים בערבוביא, ובאמצע ביתו של הרב הישיש יכול לצלצל פתאום טלפון נייד. כמו הכלים הישנים ששני רוכלי האלטעזאכן מנסים למכור, המופע כולו בא למכור עולם ישן, שלכאורה אבד עליו הכלח. מצאתם טעות בכתבה?

Related: