סמסטר ב

סיכום מבוא לאנתרופולוגיה: קוסמולוגיה. גישה המנסה לקשר בין מערכות משמעות למערכות חברתיות.

הכוונה היא לאוסף תפיסות ואמונות בסיסיות ביותר של חברות מסוימות- העוסקות במקור, במבנה ובכללי הפעולה של היקום על חלקיו וחוקיו המיוחדים –בהקשר זה למרחב, זמן ונסיבות. דגש על הבנת ההיגיון הפנימי של תרבות הנקשרת לחברה. אליאדה- היסטוריון דת רומני ,בחן דתות בצורה השוואתית. הוא בחן את המשותף בין קוסמלוגיות מקודשות (דתות) לבין עולם הממשי ובאופן מיוחד הקשר בין קוסמולוגיות (מערכות תפיסות) לשני מימדים בסיסיים בהוויה החברתית- מרחב וזמן.

מרחב חשיבות העיסוק בזמן ומרחב נובעת מכך שבכל בחירת של צורה פעולה או חשיבה על עצמנו ההנחיות הבסיסיות ביותר הן יש זמן ומרחב. אלפא ביתא דבן סירא. אלפא ביתא דבן סירא (מכונה גם "בן סירא הקטן".

נדפס לראשונה ב-1519 בקושטא), הוא מדרש אגדה ייחודי, אשר נכתב בערך במאה ה-10. הספר מורכב מארבעה חלקים העוסקים בבן סירא. תחילה מתוארות נסיבות לידתו, אחר כך מתואר דו-שיח בין בן-סירא בן השנה לבין המלמד שלו, שמתנהל דרך דיון בעשרים ושניים פתגמים, כל אחד מהם מתחיל באות אחרת של האל"ף בי"ת. בחלק השלישי מתוארות שיחות בין המלך נבוכדנאצר לבין בן סירא ששהה בחצרו. לילית (מיתולוגיה) "תחריט ברני", תחריט אשורי עשוי טרה קוטה שעל פי חלק מהחוקרים מתאר את ליליתו שם הדומה ללילית מוזכר לראשונה ברשימת שמות המלכים השומריים ב"כתבי לברטו" משנת 2400 לפנה"ס.

נמצאה טבלה ובה נמנים שמו של גילגמש ושמו של אביו המוזכר כשד לילוּ, הוא אחד מארבעה שדים שהיו שייכים למעמד ערפדים או סוג של רוחות רפאים. בתרבויות המסופוטמיות שמה של הערפדית המינית ליליתו והיא מכונה "בתולה יפהפייה" או "העלמה". בני התקופה האמינו שברגע שהיא בוחרת לה מאהב, היא לעולם אינה עוזבת אותו אך שוב ושוב היא מונעת ממנו לבוא על סיפוקו. פולקלור – קריאה בספרות המחקר.

סוגיות יסוד בחקר היצירה העממית חלומות וחידות – מעשייה בדווית מקורות הסיפור / מקבילה ממרחב תרבות אחר לפניכם סיפור עם בדווי.

הסיפור הוקלט על ידי מפיו של אִבְּרַהִים קְוֵידֵרסְבֵּיחַאת, שרת בדווי משבט רֻמַאנֶה-סְבֵּיחַאת העובד במועצה האזורית בשמת-טבעון, ישוב בדווי סמוך לקריית טבעון. זהו הסיפור היחידי שנרשם מפיו. אתם מתבקשים לקרוא את הסיפור לעיין במקורות הביבליוגרפיים הרשומים בהמשך ולהביא את הטקסט לשיעור הקרוב. בין השמש לירח. פולקלור – קריאה בספרות המחקר. פולקלור – קריאה בספרות המחקר. סוגיות יסוד בחקר היצירה העממית בפרק זה של האתר אני מביא שפע של חומרים ממקורות שונים.

במהלך השיעור נדון באופן כללי בגישות השונות לחקר הסיפור העממי ונתעכב מעט על תפיסת האסכולה הגיאוגרפית-היסטורית. חלק מן החומר יורחב במהלך השיעורים הבאים. מבוא לסיפור העממי יואל פרץ הסיפור העממי הוא מושא למחקרם של פולקלוריסטים ברחבי תבל מזה קרוב למאתיים שנים. Tale Classification Used in Stith Thompson, The Types of the Folk-Tale, 2d rev. כלי סיווגי נוסף שיצר סטית תומפסון היה מפתח המוטיבים הסיפוריים (Index of Motifs) שיצא לאור בששה כרכים בין השנים 1955-1958. מוטיב מהווה בדרך כלל רק חלק מסיפור כולל אך במקרים בודדים הוא מייצג סיפור קצר שלם. להלן דוגמאות אחדות: A מוטיבים מיתיים E מתים ועולמם Jחכם וכסיל N מזל וגורל S אכזריות בלתי טבעית T מין V דת X הומור כדי לחפש מוטיב מסוים ניתן גם להיעזר באינדקס אלפביתי הנמצא בסוף האינדקס. נניח שאנחנו מחפשים מוטיב הקשור ל"קרח מכאן ומכאן" האות J עוסקת בחכמים וכסילים. פולקלור – קריאה בספרות המחקר. סוגיות יסוד בחקר היצירה העממית מעשה חולדה ובור – גלגוליו של סיפור מקורות הסיפור / מקבילה ממרחב תרבות אחר הטקסטים: "מעשה חולדה ובור (תלמוד, רש"י ומילון הערוך)

ספר האגדה: אוצר אגדות חז"ל ברשת. מַעֲשֶׂה בְּרִיבָה שֶׁהָיְתָה הוֹלֶכֶת לְבֵית אָבִיהָ, וְהָיְתָה יְפַת תֹּאַר וּמְקֻשֶּׁטֶת כֶּסֶף וְזָהָב.

תָּעֲתָה בַּדֶּרֶךְ וְהָלְכָה בְּלֹא יִשּׁוּב. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעָה לַחֲצִי הַיּוֹם צָמְאָה וְלֹא הָיוּ לָהּ מַיִם. רָאֲתָה בְּאֵר וְחֶבֶל שֶׁל דְּלִי תָּלוּי עָלֶיהָ. פולקלור - מונחים. מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית משוב על הערך נקודות מומלצות להתייחסות: שלמות, אובייקטיביות, אמינות ורמת הכתיבה.אין לכתוב פניות לנשוא הערך, משובים פוגעניים והשקפות אישיות על נושא הערךהינכם מוזמנים לשפר את הערך על ידי לחיצה על "עריכה" בראש הדף בצד שמאל.תודה וברוכים הבאים לוויקיפדיה!

ספר האגדה. מדרש [י.פ] חולדה ובור בתלמוד בבלי במסכת תענית (דף ח' עמוד א') מופיע מאמר סתום מדברי רבי אמי: "בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מניין – מחולדה ובור.

ומה המאמין בחולדה ובור – כך, המאמין בהקדוש ברוך הוא – על אחת כמה וכמה" (ראה המוסח המלא בחלון מקורות). רש"י בפרשנותו לקטע זה מסביר שמדובר בסיפור ידוע והוא מביא את תוכנו בקיצור נמרץ (ראה המוסח המלא בחלון מקורות). נוסח ארוך ומלא יותר מופיע במקורותינו במילון הערוך, ספרו של ר' נתן בן יחיאל מאיטליה, בן המאה האחת-עשרה. ככל הידוע לי לא נמצא מקור כתוב לסיפור שזמנו קודם למאה האחת-עשרה.

רב אמי, מהדור השלישי לאמוראי ארץ ישראל פעל בשלהי המאה הרביעית לספירה. מקובל לחשוב שסיפור חולדה ובור הוא סיפור עם יהודי. מעשה חולדה ובור נחשב כאויקוטיפ יהודי של טיפוס סיפורי בינלאומי. הנתונים שבידי אינם מאפשרים לי לקבוע אם הנוסחה הבדווית היא גלגול של אחת הנוסחאות היהודיות שנזכרו לעיל או מהווה את קצהו של קו התפתחות עצמאי שמקורו בנוסחאות קדומות יותר.

לדעתי, ביחס לסיפור חולדה ובור נראה שפרטי הריאליה דווקא מחזקים את ההנחה שמדובר בסיפור תלמודי. שה האלוהים. שֶׂה הָאֱלוֹהִים (בלטינית: Agnus Dei, אַגנוּס דֶאִי) הוא כינוי לישו המופיע בברית החדשה.

זהו גם שמו של החלק האחרון בתפילת המיסה הקתולית, אשר הולחן פעמים רבות. בברית החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה] בבשורה על פי יוחנן, פרק א', ישו חוזר למקום שבו יוחנן המטביל הטביל אותו. יחד עם יוחנן המטביל היו שני תלמידים. כשיוחנן רואה את ישו הוא אומר: "הנה שה האלוהים! ".