משפט אייכמן

יום הזיכרון והמורדים / נתן אלתרמן. Www.alterman.org.il/LinkClick.aspx?fileticket=U9X6fxSwneA%3D&tabid=65&mid=455. ‫יום הזיכרון והמורדים ‬ אורציון ברתנא אהבת ציון: נתן אלתרמן ופולמוס 'שתי הדרכים' א. 1954 - ראשית הוויכוח פולמוס ציבורי ניהל אלתרמן ב 1954-1955 ב'הטור השביעי' בשאלות הבסיסיות הנוגעות לדרכי התגובה של היהודים בשואה,ובהערכה של פעולת היודנראטים, ב כ"ז בניסן תשי"ד (30.4.1954), יום הזיכרון לשואה ולגבורה, פרסם אלתרמן ב'דבר' את הטור 'יום הזיכרון והמורדים'. מונולוג של מורדי הגיטאות המתים - עמדה של מתים דוברים הרווחת בשירת אלתרמן - שמפיהם מושמע הטיעון הבא: הנטייה להפוך את מעשי ההתקוממות והמרד לסמל עיקרי ולמוקד הזדהות יחיד עם זיכרון השואה, יש בה התעלמות מן המציאות לאמיתה, עיוות של פרופורציות, וחמור מכל - סילוף זכר היהודים שהלכו אל מותם בלא לגלות התנגדות אקטיבית. תגובת היהודים בשואה, אומר השיר, הייתה מורכבת ורבת פנים, ואין מקום להפרדה הפשטנית בין גיבורים שלחמו בנשק לאחרים. המרד הוא נקודת שיא, מופת של התעלות נפש, אבל לא בו עיקר מהותה של התקופה.

במציאות השואה, החורגת מכל ניסיון אנושי קודם, בְּטֵלָה משמעותם המקובלת של מושגים כמו כבוד וגבורה. שתי שורות בשיר, עוררו את עיקר הקצף: בין התגובות על שירו של אלתרמן בלטו שתיים . א. ב. Www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/75D024C6-E41A-4E15-A2D1-5624B8197699/12196/Vol1_p114.pdf. פתיחת דבר התביעה במשפט אייכמן. במאי 1960 לכדו אנשי "המוסד" הישראלי בארגנטינה את אדולף אייכמן, ראש המנגנון הביורוקרטי שפעל לחיסולם של יהודי אירופה.

הוא הובא לישראל והועמד לדין על חלקו בניהול השמדתם של יהודי אירופה במלחמת-העולם השנייה. היה זה מהלך חסר תקדים, שבו צורר ישראל הובא ארצה והועמד לדין על-פי החוק הישראלי לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם (תש"י 1950). היועץ המשפטי לממשלת ישראל באותה עת, גדעון האוזנר, הכין כתב אישום שגולל לראשונה בפומבי את מעשי ההתעללות של הנאצים ביהודים. גדעון האוזנר (1990-1915) נולד בפולין ועלה ארצה בילדותו. את השכלתו המשפטית רכש בירושלים. יותר מכל אישיות אחרת, היה האוזנר מזוהה בציבור הישראלי עם פתיחת הפצע של השואה ועם עשיית הדין בנאצים. משפט אייכמן, שנפתח באפריל 1961 בירושלים, לא היה רק משפטו של רב-טבחים אחד, אלא מסע היסטורי מכאיב לחשיפת פניה האמיתיים של מכונת הרצח הנאצית, עד כי הוטלו ספקות בדבר תקינות ההליך השיפוטי.

אחד מרגעי השיא במשפט היה נאום התביעה של גדעון האוזנר, שפתח את המשפט. בספרו משפט בירושלים* מתאר האוזנר את מעמד השמעת נאום הפתיחה בבית-המשפט: כשסיימתי, שמעתי בכי חרישי בקהל. ירושלים 1961. עיתונות יהודית היסטורית: עיתונים. ניצולי השואה בישראל – סיכומים ראשונים. בתקופה שמשלהי מלחמת העולם השנייה ועד למחצית שנות השישים הגיעו לארץ ישראל למעלה מחצי מיליון עולים מאירופה רובם ככולם ניצולי שואה. למספר זה יש להוסיף כמה עשרות אלפי ניצולים שהגיעו גם בשני גלי העלייה מברית-המועצות בראשית שנות השבעים ובשלהי שנות השמונים וראשית שנות התשעים. גלי הגירה אלה טרם נחקרו. כניצולים יחשבו: כלל יהודי אירופה, שסבלו ממוראות הנאצים, הן במישרין (גטו, מחנות, הסתתרות) והן בעקיפין (אבדן כל המשפחה, בריחה וגירוש מארצות הכיבוש הנאצי). בשורות הבאות אבקש לגולל את סיפור היקלטותם של הניצולים בחברה הישראלית בשני העשורים הראשונים לקיומה של המדינה, ולהתחקות אחר התהליך יוצא הדופן שהפך אותם מקבוצה של מהגרים, שאינה שייכת לדור המייסדים, ואשר בלשון המעטה היתה בלתי מובנת לישראלים הוותיקים יותר, לציבור שהוא מעמודי התווך הערכיים של החברה הישראלית ואחד ממורדי הקונצנזוס שעדיין נותרו בה.

לצורך הבהרתו של תהליך היקלטותם של הניצולים ניתן לחלק את התקופה לתקופות משנה, לא שוות באורכן. חשוב לציין בהקשר זה כי בסיפור הקליטה אין מדובר במפגש בין "וותיקים" לעולים חדשים. ימי טרום מדינה. יום הזיכרון והמורדים / נתן אלתרמן. משפט אייכמן והישראלים: מקץ 40 שנה. שנת 2001 – 40 שנה חלפו מהיום שבו נפתח משפטו של אדולף אייכמן בירושלים. ישראל של היום שונה מאוד מזו של 1961. די להתבונן בנתון דמוגרפי בסיסי כדי לעמוד על שוני זה. כחצי מיליון מתוך כשני מיליוני תושבי המדינה היו ב-1961 ניצולי שואה,1 רבע מאוכלוסיית ישראל.

בחלוף 40 שנה מוערך מספר הניצולים בכ-300,000, זאת מתוך אוכלוסייה המונה כשישה מיליונים. לנתונים דמוגרפיים אלה יש להוסיף עוד שבשנים שחלפו מאז המשפט נולד בארץ דור חדש של צעירים. אורח כי ייקלע למדינת ישראל בשנת 2001 יוכל ללא מאמץ ניכר להבחין בחדירתה של טרמינולוגיית השואה לשפה המדוברת. חוקרים רבים3 העוסקים בסוגיית השואה ומקומה בחברה הישראלית ציינו את משפט אייכמן כצומת שהוא נקודת מפנה ביחסה של החברה הישראלית אל זיכרון השואה, הבנתה, ידיעתה והיחס לניצוליה. נקודת המוצא של רבים מהכותבים היא בתיאור עגום המספר על בקע שנפער בין בני הארץ והיישוב לבין ניצולי השואה, ובין אלה הראשונים לסיפור השואה, שהיה כה חסר תקדים עד כי היה קושי רב לקבלו ולעכלו. התוצאה של כל אלה הייתה, לדעתם של רבים מהכותבים, מה שכונה "השתיקה הגדולה", שמשמעותה הדחקת השואה בתודעה הישראלית.

עיתונות יהודית היסטורית: עיתונים. נאום באירוע שנת ה-50 למשפט אייכמן: "אנו מחויבים להמשיך את המהלך שהחל במשפט אייכמן – לא לאפשר לתודעת השואה להימחק מן הזיכרון" | האתר של שלי יחימוביץ' נאום של שלי יחימוביץ' – אירוע לציון 50 שנה להוצאתו להורג של אייכמן שישה מיליון הקטגורים, שבשמם דיבר לפני חמישים שנה גדעון האוזנר, היועץ המשפטי לממשלה והתובע במשפט אייכמן, לא יכלו לדבר. משום שכדברי האוזנר, עפרם נערם בין גבעות אושוויץ ושדות טרבלינקה, נשטף בנהרות פולין וקבריהם פזורים על פני אירופה. הייתי בת שנה אז, אבל זכר הדברים נצרב כה עמוק בתודעה של הורי, ניצולי שואה ואודים מוצלים ממשפחות גדולות שהושמדו, עד שלפעמים ממש נדמה לי שהייתי במשפט, או לפחות האזנתי לו ברדיו יחד עם כולם.

בתא הזכוכית ישב האיש שהיה אחראי על ביצוע הנורא שבפשעים שידעה האנושות, "הפתרון הסופי" – השמדת יהודי אירופה. והוא ישב בבית משפט ישראלי של המדינה היהודית, והדמוקרטית, והריבונית, מדינת ישראל. ממשלת ישראל החליטה ללכוד אותו, זרועות הביטחון שלה ביצעו את הלכידה, בית המשפט שלה שפט אותו וגזר את דינו. אבל זאת לא הייתה נקמה. ישראל שייכת למדינות הנאורות, שעונש מוות אינו נהוג בהן. תודה רבה. צפו: שחזור משפטו של אייכמן. "עדיין לא ראינו על דוכן העדים יהודי עם זקן מלא ופאות" / ישראל רוזנסון « מוסף "שבת" – לתורה, הגות ספרות ואמנות.

כיצד הגיב הציבור הציוני דתי למשפט אייכמן? עיון בעיתונות הכתובה של אותם ימים מגלה מגוון דרכי התמודדות יוסף לפיד שכיסה עבור 'מעריב' את משפט אייכמן, בית העיתונאים, 1961. צילום: לע"מ את משפט אייכמן ליוותה בראש ובראשונה האזנה – התמונות של הטיית אוזן דרוכה למקלטי הרדיו מתחרות כמדומה בתמונות הידועות האחרות מהאירוע ב'בית העם' הירושלמי. אך המשפט זכה גם לדיווח כתוב אינטנסיבי שכלל פרשנות והגות. הכתיבה שליוותה את המשפט תרמה את תרומתה המשמעותית להעלאתו למעמד של אירוע מכונן בתודעת האומה הנאבקת עם זיכרונותיה בשנת תשכ"א, ספק מגלה ספק מכסה. כבר במשפט עצמו נהגו אנשים לשאול מה כתב גורי ב'למרחב' ומה אלתרמן ב'דבר'. האם זה חשוב? תגובת המגזרים לצורך פיתוח הטיעון שיוצג להלן ניעזר באלתרמן עצמו; ליתר דיוק בפרשנות של קטע מפורסם שכתב ב'טור השביעי' שלו בתחילת קיץ תשכ"א. כולנו ידענו כי מתהלכים בתוכנו אנשים מן העולם ההוא. הדברים נכתבו ב'דבר' במחצית השנייה של חודש סיוון (2.6.61), שעה שמצעד העדים הלך והטביע את רישומו המצטבר על תודעת האומה הכורעת תחת נטל הזיכרונות המתפרצים.

געגועים ל'חדר' [ . . . ] [...] שאלות במחלוקת [...] ראיון עם ההיסטוריונית שרון גבע על העדים והעדויות במשפט אייכמן - עיתון מקוון - חינוך והוראה מתוקשבת - יד ושם. "עד כמה לא סוּפר" ראיון עם ההיסטוריונית שרון גבע על העדים והעדויות במשפט אייכמן אביה סלומון-חובב ולירז לחמנוביץ ההיסטוריונית שרון גבע ספרה של ד"ר שרון גבע, אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית הינו מחקר היסטורי מפרספקטיבה מגדרית על החברה הישראלית והשואה, המספר על החברה הישראלית והתמודדותה עם השואה באמצעות סיפוריהן של נשים[1].

המחקר מראה בין היתר כי לטענה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח. גבע מלמדת בתכנית הרב-תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב ובחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, בה היא מרכזת את סמינר שואה וג'נוסייד בפקולטה לחינוך ואת פעילותה של קבוצת מחקר בנושא הוראת השואה במכון לחינוך מתקדם. נפגשנו איתה לשיחה על גיבורות הספר, על תפיסת החברה הישראלית את השואה ואת קורבנותיה בשנות החמישים ובימי משפט אייכמן ועל מקומה של עדות בחקר ההיסטוריה. משפט אייכמן מראה כללי מה הייתה המשמעות של העדות והעדים במשפט אייכמן? כיצד את מגדירה 'עדות'?

רבקה יוסלבסקה במהלך עדותה. Www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft Word - 6665.pdf. ראיון עם תום שגב - עיתון מקוון - חינוך והוראה מתוקשבת - יד ושם. ראיון עם הסופר והחוקר תום שגב מיכל סטרנין ומרב ז'נו הסופר תום שגב. כל הזכויות שמורות לדיטמאייר. ספרו של תום שגב, המיליון השביעי, יצא לאור בשנת 1991. במה תהייה שונה המהדורה החדשה? אתייחס לכך שבשנים האחרונות גם בחוגים החרדים למדו להתייחס אל השואה.

במה שינה משפט אייכמן את ההתייחסות של החברה הישראלית לשואה? עד אז היחס של הישראלים אל השואה היה בעייתי, השואה היתה כמעט טאבו בחברה. ממתי החל המשפט להעסיק אותך? אני הייתי בן 16 כשהמשפט התקיים. כלומר, עצם העובדה שהרוצח הועמד למשפט היתה משמעותית עבורך ההסתכלות על הרוצח עוררה בי סקרנות. כיצד אתה מסביר את עיתוי המשפט? ישראל לא עסקה במרדף אחרי פושעים נאצים. מדוע היה המשפט כה חשוב לבן-גוריון? היו כמה וכמה סיבות מדוע הוא רצה את המשפט הזה.

האם לדעתך בין המטרות היה גם שיפור היחס אל הניצולים? ניצולי השואה לקחו חלק כעדים במשפט והם נבחרו בצורה קפדנית ופוליטית. בדבריך אתה מתאר נתק מוחלט בין הישראלים לניצולים. באופן אינדיווידואלי, אנשים עקבו עוד בתקופת השואה אחר החדשות על הקורה באירופה ושמעו שהנאצים נכנסו לערים. את משפט אייכמן אנשים חיו, לא רק ניצולי שואה. מרכז משאבים והדרכה אישית - בית הספר המרכזי להוראת השואה - יד ושם. משפט אייכמן - מערכי שיעור - חינוך והוראה מתוקשבת - יד ושם. משפט אייכמן מערך שיעור מירב ז'נו מיועד לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות משך הפעילות: כ-90 דקות השנה אנו מציינם חמישים שנה למשפט אייכמן. משפט זה שינה את התייחסותה של החברה הישראלית אל השואה ואל ניצוליה והשפיע על עיצוב תודעת השואה בישראל. בגיליון זה הבאנו אסופה של חומרים העוסקים במשפט.

התקופה שבין לכידתו של אייכמן ועד פתיחת המשפט בבית העם בירושלים, ב – 10 באפריל 1961. חלק ראשון – השלבים שבין לכידתו של אייכמן והבאתו לארץ עד פתיחת המשפט קראו את הקטעים הבאים: "עלי להודיע לכנסת כי לפני זמן מה נתגלה על ידי שירותי הביטחון הישראליים אחד מגדולי פושעי הנאצים, אדולף אייכמן, האחראי יחד עם ראשי הנאצים, למה שהם קראו בשם 'הפתרון הסופי של בעיית היהודים', כלומר – השמדת שישה מיליונים מיהודי אירופה.

בלשון לקונית ותמציתית זו מתאר ביומנו דוד בן-גוריון את הרגע ההיסטורי של לכידת אדולף אייכמן, מי שהיה ראש המחלקה היהודית בגסטאפו ובעל תפקיד מרכזי בארגון תכנית "הפתרון הסופי" ובהוצאתה לפועל. הצעה זו התפרשה בעיני בן-גוריון כניסיון לפגוע בריבונותה של ישראל. " [...] :תגובות הציבור בישראל ללכידתו של אייכמן "ת. Www1.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/eichmann/pdf/newspapers.pdf. חמישים שנה למשפט אייכמן בירושלים. "עדיין לא ראינו על דוכן העדים יהודי עם זקן מלא ופאות" / ישראל רוזנסון « מוסף "שבת" – לתורה, הגות ספרות ואמנות. אדולף אייכמן - ס"ס אוברשטורמבאנפיהרר.

12345678910אייכמן, המשרד המרכזי לביטחון של הרייך, 1942טבלה המתארת את תפקידו של אייכמן בוורמאכט בין השנים 1934-1938, בית המעצר ג'למה, 1961טבלה המתארת את תפקידו של אייכמן בוורמאכט בין השנים 1934-1938, בית המעצר ג'למה, 1961תרשים ומקרא לתרשים, המתארים את יחידות הוורמאכט שלקחו חלק בפתרון הסופי, בית המעצר ג'למה, 1961תרשים ומקרא לתרשים, המתארים את יחידות הוורמאכט שלקחו חלק בפתרון הסופי, בית המעצר ג'למה, 1961יהודי תראקיה מגורשים ברכבות למחנות ההשמדה, מרץ 1943יהודי תראקיה מגורשים ברכבות למחנות ההשמדה, מרץ 1943אייכמן ואנשי הגסטאפו לפני פשיטה על בית הקהילה היהודית הווינה, 1938אייכמן ואנשי הגסטאפו לפני פשיטה על בית הקהילה היהודית הווינה, 1938יהודים הונגרים יורדים מן הרכבת בעת הגעתם למחנה אושוויץ-בירקנאו, 1944 אדולף אייכמן נולד בשנת 1906, בזולינגן שבגרמניה.

משנת 1932 הצטרף לשורות המפלגה הנאצית והס"ס. חמש השנים הראשונות לשירותו – לא היה בהן כדי להצביע על חלקו העתידי המרכזי והמכריע בהוצאה אל הפועל של התכנית להשמדת יהודי אירופה, שנודעה בשם הצופן שלה: "הפתרון הסופי של בעיית היהודים באירופה". Www.infocenters.co.il/massuah/multimedia/Docs/pdf/disk20081112/49457.pdf#search='!33;משפט !33;אייכמן' Www.infocenters.co.il/massuah/multimedia/Docs/pdf/disk20070603/19641.pdf#search='!33;משפט !33;אייכמן' IDEA - ALM. משפט אייכמן בראי העיתונות הישראלית.

גילויים חדשים ממשפט אייכמן. מנחם (מיקי) רֵש לא ידע שמשימת איסוף העדויות והחומרים שהוטלה עליו היא לא עוד עבודה שגרתית במסגרת תפקידו כחוקר משטרה. עם עוד עשרה אנשי צוות הוא עבד לילות כימים, ניתח ועיבד לא פחות מ-400 אלף מסמכים, שמע סיפורים מצמררים מאנשים שבפעם הראשונה העזו לדבר על מה שקרה "שם", ובסופו של דבר איפשר להפוך למציאות את אחד מציוני הדרך של מדינת ישראל: פתיחת תיק פלילי 40/61 - היועץ המשפטי נגד אדולף אייכמן. המשפט המפורסם והטעון ביותר בהיסטוריה הקצרה של המדינה החל ב-11 באפריל 1961. אייכמן ניצב בפני כתב אישום חמור על 15 סעיפים - ובהם פשע כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות, פשעי מלחמה וחברות בארגונים עוינים - המאפשרים על פי "החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם" (תש"י - 1950) הטלת עונש מוות.

נציג התביעה, היועץ המשפטי לממשלה דאז, גדעון האוזנר, לא היה מצליח לקיים את המשפט שבשיאו העלה את נאומו המכונן והנצחי "אני מאשים", ללא עבודת ההכנה והסיוע של צוות חוקרים מובחר שהקימה משטרת ישראל לצורך המשפט - "לשכה 06". "לא עשו לנו שום הכנה מיוחדת, מבחינתנו חקרנו תיק רצח", מפתיע רש בתחילת דבריו. "כך היה במשך כמעט שנה שלמה. </b>*} מסמכי אייכמן: בן-גוריון התערב באופן אישי במשפט - חינוך וחברה. ב-29 במאי 1960, ימים אחדים לאחר שראש הממשלה דוד בן-גוריון מסר בכנסת את ההודעה הדרמטית על לכידתו של אדולף אייכמן, התכנסה הממשלה לדיון בהכנות למשפט. הממונה על שירותי הביטחון, איסר הראל, סיפר לשרים כמה פרטים על המאמצים לזהות את אייכמן ולחטוף אותו. הוא לא גילה להם שאייכמן נחטף בארגנטינה, אך סיפר על תוכנית פעולה, למקרה שהמשטרה המקומית תגלה את אייכמן ואת חוטפיו לפני שיספיקו לצאת לחו"ל. "המפקד שהיה אחראי לפעולה קיבל ממני הוראה שבמקרה כזה (עליו) לקשור את עצמו באופן גופני אליו... זאת אומרת לקשור את עצמו בכבלים, יד אחת של אייכמן לידו של המפקד ולהשמיד את המפתח".

לאחר מכן היה על המפקד לזהות את עצמו כישראלי ולנקוב בשמו של הראל, מבלי לגלות את תפקידו. "היתה אצל כולנו מועקה גדולה מאוד", סיפר הראל, "לטפל בנאצי ולדעת מה שעשה לכולנו, לעם היהודי, לטפל בו כמו אחות רחמניה, להאכילו, להשקותו, לדאוג לבריאותו, לגלח אותו ולספר אותו, לדאוג לכל מחסוריו וכל הכרוך בזה - זה היה החלק הכי קשה במבצע".

אייכמן עצמו שיבח את הסוכנים שחטפוהו אייכמן עצמו שיבח את סוכני הביטחון שחטפוהו. ישראל שילמה את שכרו של סרווציוס. Www1.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft Word - 1410.pdf.