גלים. מים. משבר המים העולמי – אקו-ויקי. מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
ברוא יערות במישורים הגבוהים של מדגסקר הוביל לסחף קרקע נרחב ולזרמים בלתי יציבים של הנהרות באזור. משבר המים העולמי או משבר המים (The water crisis) הוא מצבם של משאבי המים העולמיים יחסית לדרישה האנושית החל משנות ה-1970 ועד היום[1]. האו"ם ומוסדות עולמיים אחרים משתמשים במונח "משבר מים" כשהם מתייסחים למצב המים העולמי[2][3]. ההיבטים העיקריים של משבר המים העולמי הם מחסור כללי במי מתוקים וזיהום מים.
יש כמות סופית של מים מתוקים בכדור הארץ, אשר אגורים באקוויפרים, במים על פני השטח ובאטומוספרה. משבר המים מתבטא בכמה תופעות עיקריות: - למעלה מ-1.1 מיליארד בני אדם סובלים ממחסור בגישה למי שתייה בטוחים. - מחסור במי תהום מוביל ליבולים חקלאיים דלים. - שימוש יתר וזיהום של מקורות מים גורמים נזק למגוון המינים - סכסוכים אזוריים הנוגעים למשאבי מים מובילים לפעמים למלחמה. מחלות המועברות במים, ומחסור בסינטציה של מערכות מים מקומיות הן סיבות המוות העיקריות בעולם וייתכן שהן מובילות לכ-80% מהתחלואה העולמית.[5]
זיהום מים בישראל – אקו-ויקי. מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
זיהום המים בישראל הוא כל צורות זיהום המים בישראל. כולל את זיהום מי התהום והכינרת, זיהום הנחלים וזיהום הים התיכון, ים אילת וים המלח. במשך שנים רבות מתקיים זיהום נרחב במי ביוב ובחומרים מסוכנים ולא היתה קיימת אכיפה בגלל חוסר מודעות. מקורות הזיהום כוללים מפעלי תעשייה פרטיים וממשלתיים, תחנות דלק, בסיסי צבא, מזבלות, מחצבות, כבישים, ופעילות חקלאית לגידול צמחים ובעלי חיים. כל אלה גורמים לזיהום מים ישיר, או לזיהום קרקע וכתוצאה מכך לזיהום מי תהום. בעיית הזיהום העיקרית היא זיהום כרוני של מאגרי מי התהום של ישראל - אקוויפר ההר ואקוויפר החוף שבהם מאופסנים רוב רזרבות מי השתייה של מדינת ישראל.
מקרים מפורסמים של זיהום נקודתי שגרם לתחלואה ולמוות ברורים כוללים את זיהום נחל הירקון, וזיהום נחל הקישון. מקרי זיהום קשים של זיהום קרקע וזיהום מי תהום קשורים למתחמי תעשיות צבאיות שונים כמו תע"ש מגן בגבול ת"א גבעתיים (בנחלת יצחק) ותע"ש רמת השרון. זיהומים לפי סוגי זיהום שפכים עירוניים דשנים וחנקות דשנים וחנקות כתוצאה מפעילות חקלאית גורמים להמלחת מי תהום. בורון ניטור. משק המים בישראל. הכנרת, מאגר המים המרכזי של מדינת ישראל.
משק המים בישראל הוא שם כולל למערכות ההפקה, ההובלה והאגירה של מים בישראל. ישראל נמצאת בחלקה הצפוני של רצועת המדבריות העולמית. חלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה ומספקת רק בקושי את צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים. לפיכך המים בישראל הם משאב יקר שהמדינה מגנה עליו ומפתחת אותו. המדינות השכנות סובלות מבעיות דומות וישראל התחלקה במים עם ירדן, לבנון, סוריה והרשות הפלסטינית. הביקוש למים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה] צריכת המים נחלקת לפי מגזרים כדלקמן: (הנתונים במיליוני מטרים מעוקבים בשנה): התחזית לצריכת המים הכוללת בשנת 2015 היא 2,500 מיליון מטר מעוקב בשנה. צריכת המים של משקי הבית בישראל נחלקת כך: מקורות המים[עריכת קוד מקור | עריכה] מאגרי המים העיקריים של ישראל הם אגם הכנרת, הניזון בעיקר מן הירדן ויובליו (ומספק כשליש מצריכת המים של ישראל[1], כ-300-700 מיליון מ"ק בשנה), אקוויפר ההר ואקוויפר החוף.
מים בישראל. מים בישראל הם משאב יקר שהמדינה מגנה עליו ומפתחת אותו, וזאת מאחר שחלק גדול משטחה הוא מדברי וכמות המשקעים הממוצעת נמוכה ומספקת רק בקושי את צורכי האוכלוסייה ההולכים וגדלים.
מקווי מים העיקריים הם: ים כנרת (164 קמ"ר), ים המלח (650 קמ"ר),מספר מאגרים של מי תהום והתפלות מים מלוחים. רוב המים הנצרכים בישראל מסופקים על ידי חברת מקורות. מאגרי מים מליחים[עריכת קוד מקור | עריכה] במדינת ישראל ישנה כמות גדולה של מים מליחים. ים המלח הוא מקווה המים המליחים הגדול ביותר בישראל ושטחו הוא 650 קמ"ר. ישנם חוקרים הסבורים כי אם מפלס הכנרת ירד אל מתחת לרף מסוים ובכך ישנה את לחץ המים בצורה משמעותית - יישאבו אל תוכה המים המלוחים המצויים מתחתיה וימליחו אותה. סכנה נוספת היא שמאגרי מי התהום ובעיקר אקוויפר החוף יהפכו למלוחים עקב ירידת המפלס וכניסת מי ים לתוכם. שימוש במים מליחים[עריכת קוד מקור | עריכה] ישראל מנצלת את המים המליחים שברשותה במספר צורות:
מים. כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים.
מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם. מולקולת מים מורכבת משני אטומים של מימן ומאטום אחד של חמצן. התכונות הכימיות של המים מאפשרות להם להיות ממס אוניברסלי למרבית התרכובות בטבע. תכונות כימיות ופיזיקליות[עריכת קוד מקור | עריכה] מצבי צבירה[עריכת קוד מקור | עריכה] בתנאים רגילים, נקודת הקיפאון של המים היא אפס מעלות צלזיוס. נמצאים במצב צבירה נוזלי בין אפס מעלות למאה מעלות צלזיוס.המים מתחילים לרתוח במאה מעלות צלזיוס ועוברים למצב צבירה גזי המכונה אדי מים.