ימים ואוקיינוסים

האוקיינוס הדרומי. האוקיינוס הדרומי מראה לעבר אנטארקטיקה האוקיינוס הדרומי הוא כינוי שהוצע בשנת 2000 על ידי ארגון ההידרוגרפיה הבינלאומי למים המקיפים את יבשת אנטארקטיקה.

שטחו 20.327 מיליון קמ"ר. מכיוון שהצעה טרם התקבלה באופן מלא, במפות עולם רבות האוקיינוס הדרומי אינו מסומן כלל ומוצג כחלק מאוקיינוסים אחרים - השקט, ההודי והאטלנטי. ההצעה[עריכת קוד מקור | עריכה] המהדורה השנייה של ספר גבולות האוקיינוסים והימים שם הארגון ההידרוגרפי הבינלאומי (Limits of Oceans and Seas) משנת 1937 הציעה להגדיר את המים סביב אנטארקטיה בתור אוקיינוס נפרד. ההצעה הועלתה שוב בשנת 1999 בסקר בקרב שישים ושמונה המדינות החברות בארגון.

מפות שיוצאות לאור באוסטרליה מציגות את האזור הימי דרומית לאוסטרליה וניו זילנד בתור האוקיינוס הדרומי.[3] במפות שיוצאות לאור במדינות רבות אחרות האוקיינוס הזה אינו מסומן כלל. גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה] אם הגבול של האוקיינוס הדרומי מוגדר בתור המים בין קו הרוחב הדרומי 60 לבין חופי אנטארקטיקה, אזי שטחו הכולל הוא 20,327,000 קמ"ר והוא מקיף 17,968 ק"מ של חופי אנטארקטיקה וזורם בו זרם מקיף הקוטב האנטארקטי. אוקיינוס הקרח הצפוני. אוקיינוס הקרח הצפוני, הנקרא גם האוקיינוס הארקטי, נמצא בחצי הכדור הצפוני, הוא הקטן והרדוד ביותר בין האוקיינוסים.

האוקיינוס ההודי. האוקיינוס ההודי הוא שטח המים השלישי בגודלו על פני כדור הארץ, שטחו 73.556 מיליון קמ"ר, כ-14.4% משטח כדור הארץ.

האוקיינוס תחום מצפון על ידי יבשת אסיה (תת היבשת הודו וחצי האי ערב), במערב על ידי יבשת אפריקה, במזרח על ידי חצי האי המלאי, איי סונדה ויבשת אוסטרליה, ובדרום הוא גובל באוקיינוס הדרומי. הגבול בין האוקיינוס ההודי לבין האוקיינוס האטלנטי נמצא בקו אורך 20 מזרח, מדרום ליבשת אפריקה. הגבול עם האוקיינוס השקט נמצא בקו רוחב 147 מזרח, מדרום ליבשת אוסטרליה. הנקודה הצפונית ביותר באוקיינוס נמצאת בערך בקו רוחב 30 צפון, במפרץ הפרסי. האוקיינוס האטלנטי. האוקיינוס האטלנטי צורתו של האוקיינוס כצורת S הנמתחת על ציר צפוני-דרומי.

האוקיינוס מחולק לשני חלקים: צפון האטלנטי ודרום האטלנטי, כאשר הגבול ביניהם עובר בקו רוחב 8 מעלות צפון. גבולות האוקיינוס ממערב - אמריקה הצפונית ואמריקה הדרומית, ואילו ממזרח - אירופה ואפריקה. האוקיינוס מחובר לאוקיינוס השקט מצפון באוקיינוס הקרח הצפוני, ומדרום במה שנקרא מעבר דרייק, בין דרום אמריקה לבין אנטארקטיקה. ים. ים בבוקר ים בהגדרתו הוא מצבור גדול של מים מלוחים המחובר לאוקיינוס, אם כי בשפה הרווחת משמש המונח גם לתיאור אגמים גדולים הסגורים מכל עבריהם, כמו הים הכספי, ים המלח ואף ים כנרת.

קרוב ל- 71% משטח כדור הארץ מכוסה בים. הצמחייה הימית מייצרת אחוז גבוה מהחמצן בכדור הארץ - בין 50% ל-70% לפי הערכות שונות. האוקיינוס השקט. האוקיינוס השקט תמונת לוויין של טייפון משתולל מעל האוקיינוס השקט; סופות הטייפון נפוצות באחד מחמשת אזורי האקלים שאוקיינוס השקט - אזור הטייפון האוקיינוס השקט הוא האוקיינוס הגדול ביותר בכדור הארץ והוא מכסה כשליש משטחו (32.4%), 165.2 מיליון קמ"ר.

שטח זה גדול משטח כל היבשות שעל פני כדור הארץ, ששטחן ביחד כ-149 מיליון קמ"ר. בנוסף, הוא מכיל 46% מכמות המים החופשיים שעל פני כדור הארץ. גבולותיו הם: יבשת אמריקה במזרח, אסיה ואוסטרליה במערב. האוקיינוס משתרע לאורך 15,500 ק"מ מים ברינג באזור הארקטי שבצפון עד לשוליים הקפואים של ים רוס באנטארקטיקה שבדרום. הים השחור. הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

הים השחור מחובר לים מרמרה על ידי מצר הבוספורוס, החוצץ בין חלקה האירופאי והאסיאתי של טורקיה ובין שני חלקי העיר איסטנבול. רומניה, בולגריה והחלק האירופאי של טורקיה תוחמים את הים השחור ממערב. הגדות הצפונית והמזרחית נתחמות על ידי אוקראינה, רוסיה וגאורגיה. כל חופו הדרומי הוא טריטוריה טורקית. הים השחור נקרא כך בשל צבעו, צבע כהה כמעט שחור. לגרסת המקומיים: בזמן סערה חזקה, הים משנה את צבעו לשחור, בעיקר כי ישנן בו הרבה אצות ים. בעת העתיקה כונה הים ביוונית בשם "Εὔξεινος Πόντος" (אפקסינוס פונטוס), היינו "הים הידידותי". ים סוף. סופת חול מעל ים סוף חוף ים סוף, מפרץ אילת יַם סוּף או הַיָּם הָאָדוֹם (בערבית: أَلْبَحْر الْأَحْمَر; תעתיק מדויק: אַלְבַחְר אלְאַחְמַר, תרגום: הים האדום) הוא ים בין-יבשתי המהווה שלוחה של האוקיינוס ההודי.

הוא מחובר באופן מלאכותי לים התיכון באמצעות תעלת סואץ, ולחופיו שוכנות המדינות ג'יבוטי, אריתריאה, סודאן, מצרים, ישראל, ירדן, ערב הסעודית ותימן. פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה] השם "ים סוף" הנו ייחודי ללשון העברית ואינו קיים בלשונות אחרות. גאוגרפיה וגאולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה] מצר ים.

מצר ים - אילוסטרציה מצר ים הוא מעבר ימי טבעי צר יחסית, המחבר בין שני גופי ים גדולים, ובכך שוכן בין שני גופי יבשה גדולים.

מְצרי ים שוכנים לעתים בנתיבי ספנות חשובים, ובשל כך מהווים מקומות אסטרטגיים, שהשליטה בהם חיונית למעבר כלי שיט. מסיבה זו התחוללו לא אחת מלחמות שליטה על מְצרים. בנוסף, מיקומם האסטרטגי הביא להתפתחות ערים וערי נמל חשובות, כדוגמת סינגפור במצר מלאקה, גיברלטר במצר גיברלטר, ואחרות. מצרים חשובים בעולם כוללים את תעלת למאנש המפרידה בין צרפת לבין האיים הבריטיים (תעלת למאנש היא מצר, למרות שהיא נקראת תעלה), מצר גיברלטר המחבר את הים התיכון והאוקיינוס האטלנטי, הוא שוכן בין ספרד למרוקו, הבוספורוס והדרדנלים המחברים את הים התיכון ואת הים השחור, ומצר מלאקה המחבר בין ים סין הדרומי לאוקיינוס ההודי.

על פי החוק הבינלאומי, כמנוסח באמנת האו"ם[1], מצרי ים הם נתיבי שיט בינלאומיים, והשיט בהם פתוח לכל כלי שיט מכל מדינה. מצרי ים נודעים[עריכת קוד מקור | עריכה] ים המלח. חופיו הם המקום היבשתי הנמוך ביותר בעולם, ומפלס המים, נכון לתחילת 2013, עומד על 427 מטרים מתחת לפני הים.

החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים נמצא מפלסו של האגם בירידה מתמדת, בעיקר בשל שימוש נרחב במקורות המים הנשפכים אליו, שהחשוב שבהם הוא נהר הירדן, ושאיבת המים לאידוי בבריכות בדרום האגן. אגן ים המלח מורכב משני אגנים, דרומי וצפוני. בשל הירידה המתמשכת במפלס, התייבש החלק הדרומי של האגם, שהיה רדוד בהרבה מזה הצפוני (קרקעיתו של החלק הדרומי הייתה ברום של 401 מטרים מתחת לפני הים). עומקו הממוצע של חלקו הצפוני הוא כ-200 מטרים וקרקעיתו ברום 730 מתחת לפני הים. עם ייבושו של האגן הדרומי נבנו בו בריכות לצורך אידוי המים והפקת אשלג וכימיקלים אחרים על ידי מפעלי האשלג בישראל וחברת האשלג הערבית הירדנית. קצב הירידה השנתי של מפלס מי הים בעשור האחרון הוא מעט יותר ממטר לשנה. לים המלח חשיבות רבה לתעשייה ולתיירות. ים כנרת. הַכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל. זהו אגם המים המתוקים הגדול בארץ ישראל.

הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל והיא אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה. רום מי הכנרת משתנה ונמצא סביב כ-210 מטרים מתחת לפני הים, והיא הימה המתוקה הנמוכה ביותר בעולם‏[3]. גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה] רומה של הכנרת מצוי בטווחים של 208.8- עד 214.87- מטר מתחת לפני הים. מיקומה הוא על הבקע הסורי-אפריקני, מה שגורם לפערים טופוגרפיים גדולים (כ-550 מטר) בינה לבין השטח שסביבה.